פסק-דין בתיק תא"מ 2442-02-11

בפניי תביעת שיבוב רכב ע"ס כולל של 12,483 ש"ח וביסודה תאונת דרכים מיום 3.6.10 שהתרחשה בין רכב פרטי לבין משאית עם נגרר בצומת הסמוך לכפר ברוך. עמדת התובעת בהתאם לכתב התביעה וטופס ההודעה של הנהג מטעמה הינה שבמועד שבו התרחשה התאונה עמד הרכב הפרטי בו נהג מלפני הרמזור בעל מופע אור אדום, בנתיב ימני מבין שני נתיבים, בעוד שהמשאית שהגיעה לפניו עמדה בנתיב השמאלי. הנתיב הימני מאפשר נסיעה ימינה בעוד שהנתיב השמאלי מאפשר נסיעה שמאלה וישר. בהתחלף מופע הרמזור לירוק החל הנהג מטעם התובעת בפנייה ימינה, אלא שאז לפתע החלה המשאית אף היא בפנייה ימינה מהנתיב השמאלי בו עמדה ופגעה עם סטנד הגלגל הימני של הנגרר ברכב התובעת וגרמה לה נזקים המתוארים בכתב התביעה.

עמדת הנתבעת שונה בתכלית השינוי. לפי שיטתה המפורטת בכתב ההגנה ובהודעה מטעם נהג המשאית, הוא הבחין ברכב התובעת כ-20 מ' מאחוריו בעודו בצומת ובהתחלף האור לירוק התחיל לנסוע ימינה, בה בעת החל נהג התובעת בנסיעתו בשולי הכביש מצד ימין, עלה על המדרכה על מנת להשתחל בפער שנוצר בעת הסיבוב בינו לבין המדרכה ובכך נגרמה התאונה.

הנה כי כן גרסאות שונות עמדו בפני בית-המשפט ועל בית-המשפט להכריע ביניהן.

מטעמם של הצדדים העידו היום בפני בית המשפט הנהג מטעם התובעת ומטעם הנתבעת נהג המשאית. שקלול גרסאות העדים על פי עדותם היום לצד גרסתם על פי טופס ההודעה מטעמם מוביל למסקנה כי עדותו של הנהג מטעם התובעת היתה עקבית ותמכה את גרסתו על פי ההודעה שמילא ואשר ניתנה בסמוך למועד הארוע לתובעת ואף אומתה טלפונית עמו כמפורט בכתב היד על גבי ההודעה. לעומת זאת עיון בטופס ההודעה מטעם הנתבעת מלמד כי זה ככל הנראה מולא באמצעות הנהג מטעמה כחצי שנה לאחר קרות האירוע התאונתי, וזאת מתוקף שורת התחתית שבו המצביעה על שיגורו בפקס' רק ביום 10.12.06. למועד מסירת גרסאות המעורבים בתאונה חשיבות המחזקת לא אחת את אמינות הצד שלא השתהה במתן גרסתו לעומת מי שהשתהה עימה משך תקופה לא מבוטלת. עם זאת, לא רק בכך סגי.

בהתאם להודעתו של הנהג מטעם הנתבעת ניתן לראות בבירור כי הלה לא טרח לציין את הנתיב בו עמד בעת קרות התאונה כאשר גדר המחלוקת בין הצדדים כאמור נוגעת לרכיב מהותי זה. בפי נהג המשאית עמדה גרסה אחת והיא שהוא עצר בצומת, הרמזור התחלף לירוק, הוא החל בפנייה ימינה ואז הגיח הנהג מטעם התובעת כשהוא נדחף בין המשאית לבין עגלת הנגרר ונגע בצידה של העגלה.

אין בגרסתו זו ציון הנתיב בו נסע או עמד עובר לתאונה ודבר הטענה אותה הזכיר בדיון היום לראשונה לפיה רכב התובעת חלף על פני המשאית כשחציו על גבי המדרכה וחציו על גבי הכביש ( שם, בעמ' 3 שורה 7 לפרוטוקול הדיון היום).

מתבקש כי נתונים מהותיים אלו יקבלו ביטוי מעשי בטופס ההודעה, בפרט עת עסקינן בהודעה מאוחרת, ואולם כך כאמור לא נעשה.

לעומתו, הנהג מטעם התובעת מסר בהודעתו שניתנה כאמור בסמוך לתאונה עליה חזר במסגרת עדותו היום, כי עובר לתאונה עמד עם רכבו בנתיב ימין של הצומת המרומזר, בעוד שהמשאית שהגיחה לצומת לפניו עמדה בצד שמאל שלו, במקום שבו מתאפשרת פניה שמאלה או ניתן להמשיך בנסיעה ישר. גרסתו זו של העד בה דבק לכל אורך חקירתו הנגדית לא נסתרה במהלך עדותו ונראה כי היא מתיישבת נכונה גם עם תוואי הדרך ונזקי הרכב עליהם ארחיב בהמשך.

זאת ועוד, עדותו של נהג המשאית לעומת זאת היתה עדות משלימה לפרטים שציין בטופס ההודעה ביחס למיקום המשאית עובר לתאונה, פרטים שהינם כאמור מהותיים ואשר לא גולו בשלב הראשוני שלפני כן. גם גרסתו בטופס ההודעה ביחס לעובדה שהוא ראה את נהג התובעת כ-20 מ' מקו הצומת, כשהוא עומד מאחוריו טרם שפנה ימינה בנתיב הימני, אינה מתיישבת עם תוואי הדרך עליו אין מחלוקת בין הצדדים לפיו עסקינן בכביש שתחילתו בנתיב אחד חד סטרי וסיומו בשני נתיבים הפונים לצדדים שונים, שכן בהתאם לעדותו של נהג המשאית (שם, בעמ' 3 שורות 27-28 לפרוטוקול הדיון), כאשר הוא עמד ברמזור הבחין בנהג התובעת מאחוריו בנתיב הימני בו עמד, וכשהתחיל לפנות ימינה הסתכל במראה וראה חצי מהרכב של נהג התובעת על גבי המדרכה וחציו השני על הכביש. לא ברור הכיצד בעוד המשאית פונה ימינה מהנתיב הימני כאשר זווית הראיה משתנה, יכול נהג המשאית להבחין ברכב התובעת כשהוא עומד על גבי המדרכה שהינה פחות או יותר בניצב למשאית.

למעשה, גרסה זו מתיישבת עם גרסת נהג התובעת ביחס למיקום הרכבים שכן על מנת שנהג המשאית יבחין ברכב התובעת כשחציו על המדרכה הימנית, עליו לבצע פנייה רחבה התואמת, מכח זווית ראיית הנולד מאחור, את העובדה שככל הנראה ביצע את פנייתו בנתיב השמאלי של הצומת.

זאת ועוד, על פי טופס ההודעה מציין נהג המשאית כי כשהחל לפנות ימינה נהג התובעת דחף את עצמו כגרסתו בין המשאית לעגלה ונגע, -הוא נהג התובעת, בצידה של העגלה. מכאן שנהג המשאית מייחס לנהג התובעת עקיפה מימין תוך כדי נסיעת המשאית ימינה כשהוא לכאורה נוסע מלפניו ונהג התובעת מתחיל לעקפו תוך כדי הפניה.

בהתאם לתמונות הנזק של רכב התובעת שהוצגו לפניי, קשה לקבל גרסה זו של נהג המשאית שכן הסיכוי כי כך קרה הינו קלוש ביותר. אילו נהג התובעת היה עוקף את נהג המשאית מימין ומתנגש בעצמו בעגלת המשאית, אזי היינו צפויים לראות נזקים מסוג שריטות עמוקות או שקע מוארך בדופן אחורי שמאלי של רכב התובעת. במקום זה ניתן לראות כי הנזקים הם נזקים מסוג שקע שסופו בחתך עמוק בדופן אחורי של מכסה תא המטען האחורי, דבר המתיישב עם העובדה שהתאונה התרחשה ככל הנראה כאשר נהג התובעת עמד טרם תחילת נסיעת הרכבים בצידה הימני של המשאית ולא הגיח לאחר מכן בינו ובין דופן ימין של הכביש כפי גרסת נהג המשאית. עצם עמידת שני רכבים במקביל, כאשר המשאית עומדת קצת מלפנים כגרסת נהג התובעת שלא נסתרה כאמור ותחילת נסיעתם של שני רכבים ולאחר מכן התנגשותם כגרסת נהג התובעת, מתיישב נכונה יותר עם הנזקים המתוארים כגרסת נהג התובעת.

על יסוד האמור, סבורני כי התובעת השכילה להרים את נטל הבאת הראיות והשכנוע המוטלים על כתפיה על מנת להוכיח את האחריות לתאונה של נהג הנתבעת ומשכך ובהעדר מחלוקת לעניין הנזק אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,483 ש"ח צמוד מיום 17.6.10 (מועד חשבונית המס על פי קבלת התשלום שצורפה לכתב התביעה), בצירוף שכ"ט עורך דין בשיעור 11.7% מהסך הנפסק, אגרה ששולמה עם פתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת וכל זאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום,  כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: